אש היא אויב אכזרי בכל מקום, ובמיוחד במבנים מסחריים או ציבוריים שמגיעים אליהם בני אדם רבים. סיכון חמור לא פחות, ולפעמים אפילו יותר, הוא העשן שמתפשט כשפורצת שריפה. בהתאם מערכת לגילוי עשן ואש ולכיבוי שריפות היא חובה במבנים מהסוג הנ”ל – גם חובה על-פי חוק וגם חובה מוסרית. המרכיב החשוב ביותר במערכות כאלה הוא הרכזת, וכאן בעמוד תמצאו מידע רלוונטי לגבי החלק הזה.
רכזת גילוי אש היא בעצם המוח של מערכת הגילוי והכיבוי שנכנסת לפעולה בזמן שריפה, אם חלילה מתממש התרחיש הזה. הרכזת מקבלת מידע מכל ההתקנים השונים של המערכת, מעבדת אותו, ובמידת הצורך מפעילה אמצעים שונים למניעת נזקים חמורים או לפחות למזעור הפגיעה שעלולה להיגרם למבנה ולאנשים שבו.
בין השאר רכזת גילוי אש מקבלת “דיווחים” מכל הגלאים שפזורים ברחבי המבנה: גלאי עשן, גלאי יניקה, גלאי חום, גלאי גז ועוד. מקור מידע משמעותי נוסף הוא לחצני אזעקה – כלומר אם אדם מזהה סימן לאש ולוחץ על הכפתור המתאים, הרכזת תדרוך את המערכת.
כשישנה אינדיקציה משמעותית לאש ו/או עשן באזור שהרכזת אחראית עליו, היא תבצע באופן אוטומטי מספר פעולות. את סט הפעולות והסדר שלהן מתכנתים מראש, בהתאם למאפיינים הייחודיים של כל מבנה ושל הפעילות שמתבצעת בו. בין הפעולות הרווחות: הפעלת התרעה כך שכל מי שנמצא במבנה ידע שהוא חשוף לסכנה ושעליו לפעול במהירות, חיוג אוטומטי לרשות הכבאות וההצלה, ניתוק המעליות (מפני שכמובן אסור להשתמש בהן בעת שריפה!), פתיחת דלתות הבהלה לטובת מילוט מהיר, פתיחת חלונות שחרור עשן, הפעלת מפוחים לשחרור העשן וניתוק מפסק החשמל הראשי. כדאי לדעת שבמבנים ציבוריים יש באופן טבעי מקורות חשמל נוספים, עצמאיים, שמאפשרים את הפעלת אמצעי החירום גם אחרי שהרכזת מנתקת את לוח החשמל הראשי.
בזמן שריפה, חשמל הופך ממשאב מועיל ואפילו קריטי לסיכון. כל מי שעדיין נמצא במבנה ומנסה לצאת ממנו עלול להתחשמל, וכמובן שלוחמי אש שייכנסו פנימה כדי לכבות את השריפה חשופים גם כן לסיכון הזה – בגלל השימוש שלהם במים ובקצף. בנוסף חשמל עלול להאיץ את התפשטות האש בגלל ניצוצות, התחממות של כבלים, קצרים וכו’. עוד סיבה לחשיבות ניתוק לוח החשמל היא הגנה על המערכות החשמליות הרגישות המבנה.
הניתוק מתבצע דרך המפסק הראשי. לכן חשוב לוודא שהמפסק הזה תקין. בהתאם בדיקות תקופתיות של מערכת החשמל, כמובן ע”י חשמלאי מוסמך, חיוניות גם לטובת הגנה מיטבית מפני שריפות.
יש שני סוגים של רכזות גילוי אש: אנלוגיות ואזוריות. רכזת גילוי אזורית היא המערכת הפשוטה יותר (ולכן מן הסתם גם הזולה יותר). מערכות לגילוי אש מסוג זה יש להחליף אחת ל-3 שנים. הרכזת האנלוגית היא החדישה יותר ולכן גם החכמה יותר. היא יודעת לזהות ברמת דיוק מוחלטת איזה גלאי הפעיל אותה (ולא רק מאיזה אזור הוא מגיע כמו ברכזת האזורית). למידע הזה עשויה להיות תרומה קריטית לכיבוי מהיר של האש. גם מערכות אלה זקוקות לתחזוקה מוקפדת בגלל התפקיד החשוב שלהן, ובפרט בדיקות תקופתיות.